נ', לקוח משרדנו בשנות השלושים המאוחרות לחייו ובעל עסק עצמאי בתחום המזון, חווה במהלך יום עבודה תסמינים חמורים, ובהם קושי בבליעה, סחרחורות, נימול בידיים ובפנים וטשטוש בראייה. כשהבין שהוא במצב חירום רפואי פינה את עצמו במהירות לחדר המיון הקרוב.
לצערו של נ', למרות ההחלטה הנכונה להגיע לחדר המיון, הוא הושאר שם ללא אבחון מתאים במשך שעות רבות. הרופאים הניחו מספר השערות לגבי מקור התסמינים (ביניהן הפרעה נפשית), ולא שקלו את האפשרות שמדובר באירוע מוחי הדורש טיפול דחוף.
עקב הטעות באבחון הועבר נ' לאשפוז במחלקה פנימית לצורך המשך מעקב אחר מצבו. במהלך האשפוז עבר נ' בדיקת MRI שפוענחה בטעות כתקינה, אף על פי שהיו בה סימנים המעידים על אירוע מוחי. במשך שישה ימים היה נ' מאושפז במחלקה הפנימית בלי שהרופאים הבינו את מצבו, עד שנמצא נוירולוג שביקש לבצע MRI חוזר ובחינה חוזרת של הבדיקה הראשונה.
רק לאחר בדיקה זו אבחנו ש-נ' סובל מאירוע מוחי, והוא הועבר לטיפול נוירולוגי שיקומי. לצערו, בשלב זה חלק מהנזק שנגרם היה קבוע, והוא היה מחוץ לחלון הזמן לטיפול שיכול היה לצמצם את היקף הנזק והנכות.
לאחר התהליך השיקומי פנה נ' למשרדנו לבחינת החומר הרפואי בעניינו, ובסופו של דבר הוגשה תביעה נגד המוסד הרפואי. למרות שבית החולים הכחיש כל רשלנות, וטען כי לא היה קשר סיבתי בין הנזק לבין האבחון המאוחר, הליך גישור הביא בסופו של דבר לפיצוי של 580,000 ₪ לטובת נ'.
עו"ד נתנאל שימוף, שטיפל בתיק, התייחס למקרה: "מדובר בסוג המקרים שפשוט לא אמורים להתרחש במערכת רפואית מתוקנת. אדם מבין שהוא עובר אירוע רפואי חמור, עושה את כל מה שהוא אמור לעשות, כולל פינוי עצמי לחדר המיון הקרוב. עם זאת, עקב חוסר תשומת לב של המערכת הרפואית, נגרמה לו נכות שאולי הייתה יכולה להימנע אילו היו לוקחים את תסמיניו ברצינות בזמן אמת. נוכח נתוני הלקוח מדובר בפשרה משביעת רצון המשקפת מצד אחד את הטעות שנעשתה בבית החולים, ומצד שני את היקף הנזק שנגרם ללקוח עקב האיחור באבחון ואת סיכויי ההחלמה בטיפול נכון. אני שמח שניתנה לי ההזדמנות לעזור ללקוח לקבל את הפיצוי המגיע לו, וכולי תקווה שהפיצוי יסייע לו לחיות את חייו בצורה הנוחה ביותר".
