נ', תלמידת גן, הייתה בת 5 כשבאה עם השמרטפית לבלות בגינת שעשועים בתחומה של עיר במרכז הארץ. נ' טיפסה למגלשה המתנשאת לגובה שלושה מטרים, ובגלל חיבורים מרושלים נוצרו מרווחים בין חלקי המגלשה שאפשרו יציאה מהחלל הפנימי של המתקן אל המעטפת החיצונית שלו. נ' הייתה במעטפת החיצונית כשנפלה מגובה 3.5 מטרים ונחבטה. נ' נפגעה בגופה ובעיקר ברגלה.
הוריה של נ' הגיעו למשרדנו. בתביעה שהוגשה בשם בתם ובשמם, באמצעות עו"ד אבי שינדלר, העירייה נדרשה לפצותה בעבור הוצאות רפואיות שנגרמו לה ושהיא תזדקק להן בעתיד, בעבור הטיפול המוגבר שנדרש מהוריה בשל פציעותיה ובעבור כאב וסבל. הגם שנ' החלימה מרוב פציעותיה, עדיין ניכרת צליעה בהליכתה.
מעבר לשאלות הרגילות המתעוררות בתיקים העוסקים בנזקי גוף, בתיק זה התעוררה סוגיה עקרונית באשר להיקף האחריות שיש לרשות מקומית לגינות ולמתקני שעשועים שבתחומה, לתחזוקתם ולהבטחת תקינותם, גם כלפי פעוטות וילדים שמטבע הדברים מגיעים למקומות האלה עם מבוגרים המשגיחים עליהם. עוד סוגייה שעלתה היא עד כמה העירייה צריכה למגן את המתקנים מפני האפשרות שהמשתמשים בהם, ילדים קטנים, עלולים לנהוג בשובבות ולהימשך לשימושים לא רגילים במתקן.
לאחר חקר הפסיקות בעניינים דומים ולאחר הצגתן, עו"ד שינדלר הצליח לשכנע את העירייה להכיר באחריותה. משנעברה המשוכה הזו, הצדדים התפנו לחישוב הפיצויים המגיעים לילדה. בהתאם לחוק ולנוהל בחן בית המשפט את הפשרה כדי לוודא שהיא מיטיבה עם הילדה, ולאחר שהתרשם כי כך הדבר – הפשרה אושרה.
הסכם הפשרה בסך 65,000 ₪ אושר כהסכם שמיטיב עם הילדה.
כך עו"ד אבי שינדלר מסכם את רשמיו מהתיק: "במהלך הדיון טען עוה"ד של העירייה כי אם העירייה תחויב להניח חסמים בכל המגלשות בעיר, תקציב העירייה לא יעמוד בהוצאות אלו. משמע חיי אדם תלויים בתקציב עירייה, ובמקום להזמין מגלשה עם חסם מקימים גנים שמסכנים חיי אדם".