באופן כללי, תאונת עבודה היא תאונה אשר אירעה לעובד תוך כדי עבודתו אצל מעבידו, או לחילופין, בדרכו למקום העבודה או בדרכו חזרה ממנו. ככל שהעובד איננו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, הוא יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי אשר נועדו לפצות אותו על אובדן ההכנסות מהעבודה, כשכיר או כעצמאי, עקב הפגיעה. דמי הפגיעה משולמים עבור התקופה שבה העובד לא עבד ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר עבור 91 ימים החל מיום הפגיעה. אם העובד נעדר ממקום העבודה למשך פחות מ-12 ימים, המוסד לביטוח לאומי יעביר לו את דמי הפגיעה בגין ימי ההיעדרות החל מהיום השלישי לאחר התאונה. לעומת זאת, אם העובד נעדר למשך 12 ימים ומעלה, יקבל העובד את דמי הפגיעה בגין ימי ההיעדרות כבר החל מהיום שלאחר התאונה.

בנוסף על כך, עובד שהוכר כנפגע עבודה ונקבעה לו נכות בעקבות תאונת העבודה עשוי להיות זכאי לתשלום קצבת נכות או למענק נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

מיצוי זכויות של נפגע בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי

הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה

יש למלא ולהגיש את טופס התביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר משנה לאחר הפגיעה, שכן שיהוי בהגשת התביעה עלולה לפגוע בזכאות לדמי פגיעה.

עם קבלת התביעה, פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי יקבל החלטה האם יש להכיר בנכותו של נפגע העבודה, ואם כן באילו תחומים. אם פקיד התביעות החליט לדחות את התביעה בכללותה, או לחלופין לא הכיר בנכות בתחום מסוים, עומדת לנפגע העבודה הזכות לערער על ההחלטה. לשם כך, יש למלא טופס פנייה לוועדת תביעות (בל/910), ולהגישו תוך שישה חודשים מיום קבלת החלטת פקיד התביעות.

הגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה

עובד שנפגע כתוצאה מתאונת עבודה רשאי להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. חשוב להגיש את התביעה בתוך שנה ממועד התאונה או מהמועד שבו המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה כפגיעת עבודה כדי להימנע מטענת שיהוי ומהפחתה של גובה הקצבה או המענק. מומלץ גם למי שנותר ללא נכות כתוצאה מתאונת העבודה להגיש תביעה לנכות מעבודה, שכן אף אם ייקבעו לו 0% נכות, הדבר יקנה לו אפשרות לתביעה בעתיד ככל שתהיה החמרה במצבו הרפואי. 

עם זאת, כאשר תאונת העבודה היא תאונת דרכים, ניתן לשקול בהיוועצות עם עו"ד האם להגיש תחילה תביעת נזיקין לפי ס' 6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים ורק לאחר מכן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, תוך התחשבות בהשלכות הבחירה, ועל כן כאמור נדרש ייעוץ משפטי.

ככל שהוכרה נכותו של נפגע העבודה ולאחר שיגיש תביעה לנכות, הוא יזומן לוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי בתחומים הרלוונטיים לפגיעתו, אשר יקבעו את שיעור הנכות שנותרה לנפגע העבודה בעקבות התאונה. ככל שנפגע העבודה סבור ששיעור הנכות שנקבע לו אינו משקף את פגיעתו, הוא זכאי להגיש ערר בכתב על החלטת הוועדה לצורך בחינה מחודשת של נכותו, וזאת תוך שישים יום ממועד קבלת ההודעה על החלטת הוועדה. 

לאחר שתתקבל הכרעה סופית לעניין נכותו, תיקבע זכאותו לגמלת נכות מעבודה, באמצעות קצבה חודשית או באמצעות מענק חד פעמי, או לחילופין אי זכאותו לגמלה בהתאם לנכויות שנקבעו.

יש לציין כי גם עובד שנקבעה לו נכות זמנית בלבד כתוצאה מתאונת העבודה, עשוי להיות זכאי לקצבה זמנית לנכה נזקק. כלומר, נפגע בעבודה שנקבעה לו דרגת נכות מעבודה בשיעור הנמוך מ-100%, עשוי לקבל קצבת נכות בשיעור של 100% למשך עד ארבעה חודשים, ככל שנקבע לגביו שאינו מסוגל לעבוד ואין לו הכנסות מעבודה אחרת. בתום תקופה זו, יש להגיש בקשה חדשה להכרה כ"נכה נזקק".

ככל שחלה החמרה במצבו הרפואי או במצבו הכלכלי של הנפגע בעבודה, הוא זכאי להגיש תביעה להחמרת מצב לצורך בחינה מחודשת של מצבו וקיום דיון בזכאותו להגדלת הגמלה מהמוסד לביטוח לאומי. את התביעה ניתן להגיש רק בחלוף שישה חודשים ממועד קביעת דרגת הנכות, למעט במקרים מיוחדים, וחובה לצרף אליה אישור החמרה חתום בידי רופא קופת חולים שהוסמך לכך. יש לציין כי קיים סיכון בהגשת תביעה להחמרת מצב שכן במקרים רבים המוסד לביטוח לאומי פותח את תיק הנכה מחדש, דבר שעלול להוביל להפחתה מהקצבה של נפגע העבודה ככל שהוא סבור שחל שיפור במצבו.

יש להדגיש כי הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי באופן עצמאי עלולה לפגוע בעצם ההכרה בתאונה כתאונת עבודה ו/או בזכויות הנפגע כתוצאה מהתאונה, למשל באמצעות הפחתת שיעור הפיצויים או מניעתם לחלוטין. 

תאונה בסביבת עבודה לא בטיחותית

אחת הדוגמאות הנפוצות ביותר לתאונות עבודה, היא תאונה בסביבת עבודה לא בטיחותית שגרמה לנזקי גוף. העיקרון הבסיסי שיש להכיר במקרים אלה הוא עיקרון הוכחת הרשלנות – ההתנהגות הלא סבירה של המעסיק שגרמה או לא מנעה את קרות התאונה. לכן, כאשר אירעה תאונה נזיקית, יש לאסוף בהקדם ראיות שיוכיחו את הרשלנות שהובילה לתאונה.

למעסיק ישנה חובת אחריות מוגברת כלפי עובדיו אשר באה לידי ביטוי בשלושה רבדים עיקריים:

1. סביבת עבודה בטוחה – על המעסיק לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת להבטיח שהעובדים יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים.

2. ציוד לביצוע העבודה וציון מגן – על המעסיק לספק לעובדים ציוד חיוני ומקצועי לעבודתם, לרבות אמצעי מגן, ולהדריך אותם באשר לנוהלי עבודה לבטיחות. 

3. הדרכה, אישורים ושמירה על נהלים – על המעסיק לדאוג להדרכה ראויה בנוגע לאופן ביצוע העבודה הנדרשת על ידו, להחזיק בכלל האישורים הנדרשים בחוק, וכן להנחיל נהלי עבודה מאורגנים, ברורים ומסודרים בהתאם לחוק.

להלן מספר עצות מעשיות להוכחת רשלנות במקרה של תאונה בסביבת עבודה לא בטיחותית:

1. פנו בהזדמנות הראשונה להתייעצות עו"ד המתעסק בדיני נזיקין.

2. רשמו לעצמכם במדויק את פרטי התאונה ואת כל מה שאתם זוכרים ממנה בהזדמנות הראשונה.

3. צלמו תמונה וסרטון של זירת התאונה, של המפגע/המכשול שגרם לתאונה ושל הפגיעה. אספו הקלטות אם ישנן מצלמות במקום.

4. גייסו עדים שיצדדו בגרסתכם וקחו מהם פרטי התקשרות: שם, מס' טלפון וכדומה. 

5. פנו לבדיקה רפואית אצל רופא מיד לאחר התאונה. בנוסף, וודאו כי תלונותיכם מתועדות בחומר הרפואי, לרבות הנסיבות המדויקות שגרמו לתאונה ומקום התרחשות התאונה. כמו כן, באם מדובר בתאונת עבודה, דווחו זאת לרופא וודאו שהוא רושם זאת בסיכום הביקור.

6. עמדו על יצירתו וקבלתו של דו"ח אירוע אשר מתעד את נסיבות התאונה מבעל המקום ו/או המעסיק.

7. מהרגע שבו עו"ד מטפל בתיקכם, יש להפנות את מי שהתרשל כלפיכם או כל גורם מטעמו, לרבות חוקר, להתנהלות מול עוה"ד המטפל שלכם בלבד. 

האמור לעיל הוא חלקי ומתאים למקרים מסוימים בלבד. בכל מקרה מסוים יש לפעול רק לאחר ייעוץ עם עורך דין, בהתאם לנסיבות המקרה. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי או הדרכה, ואין בו כדי להחליף ייעוץ פרטי בכל מקרה לגופו.