פוליסה היא מסמך חוזי בין אדם פרטי או תאגיד, אשר מכונה בשפה המקצועית "מבוטח", לבין חברת ביטוח המכונה "המבטחת". הפוליסה מסדירה את התחייבות המבטחת כלפי המבוטח עקב התממשות סיכונים מוגדרים. לרוב מדובר בתשלום פיצוי כספי או שיפוי (החזר) בגין תשלומים אשר הוצאו מכיסו של המבוטח.
הפוליסה מורכבת לרוב משני חלקים:
1. חלק כללי – כולל את תנאי הפוליסה, הגדרות, התחייבויות וזכויות המבטחת והמבוטח, חריגים, פירוט רכיבי הכיסוי וכיוצא בזה. חלק זה אינו מכיל פרטים ספציפיים של המבוטח והוא כתוב בנוסח אחיד לכלל מבוטחי החברה באותה פוליסה.
2. חלק ספציפי – מעין נספח אישי הנוקב בפרטי המבוטח הספציפי, לרבות שם, תעודת זהות, תוקף הפוליסה, גובה הפרמיה והנחה אם ניתנה, מוטבים, סכום הפיצוי שישולם בכל רכיב כיסוי, תקופת אכשרה, תקופת המתנה, הרחבות לפוליסה הבסיסית וכיוצא בזה.
הפוליסה כוללת סעיפים וסעיפי משנה רבים המנוסחים לרוב בשפה משפטית, ועין בלתי מקצועית אינה מסוגלת תמיד להבחין בכלל התנאים וההתחייבויות לקבלת פיצוי ומימוש הפוליסה.
יש לשים לב כי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק לגבי פוליסות היא שלוש שנים בלבד! וזאת להבדיל מתקופת ההתיישנות הרווחת בת שבע שנים בעילות נזיקיות אחרות.
