ככלל, כל מי שנפצע, התפתחה אצלו מחלה, או הוחמר מצבו הרפואי בעקבות שירותו בצה"ל או בכוחות הביטחון, זכאי להגיש תביעה נגד משרד הביטחון. לאחרונה תוקן חוק הנכים באופן שמקנה אפשרות להגשת תביעה כנגד משרד הביטחון בעיקר למשרתי הסדיר. לגבי משרתי הקבע, נקבע הסדר מיוחד בין משרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי, ויש לבחון את נסיבות הפציעה טרם הפניה למי מהגופים הנ"ל. את התביעה יש להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון באגף השיקום, אשר תפקידו לבחון האם יש להכיר במגיש הבקשה כנכה צה"ל ולקבוע לו אחוזי נכות באופן המקנה לו תגמולים ממשרד הביטחון. 

תביעות המוגשות נגד משרד הביטחון מורכבות משני שלבים מרכזיים: שלב ההכרה ושלב קביעת הנכות וקבלת הפיצויים. 

שלב ההכרה

הגשת התביעה להכרה בנכות בגין חבלה או מחלה במהלך השירות נעשית באמצעות טופס תביעה ייעודי. לטופס זה יש לצרף את המסמכים הרפואיים המעידים על החבלה או המחלה, ולעיתים גם דו"ח פציעה, אישור תנאי שירות, תצהיר נסיבות החתום על ידי עו"ד, תצהירי עדים ועוד.

לאחר קבלת התביעה, קצין התגמולים יבצע בדיקות לבחינת התביעה, לרבות איסוף החומר הרפואי, בחינת הנסיבות העובדתיות באמצעות תשאול עדים ומפקדים, קבלת חוות דעת רפואית של מומחה אשר במסגרתה יידרש לקשר הסיבתי שבין הפגימה לתנאי השירות הצבאי ועוד. כדי שקצין התגמולים יאשר את התביעה, נדרש להוכיח קשר סיבתי, דהיינו כי הפציעה הגופנית או הפגיעה הנפשית נגרמו כתוצאה ישירה של השירות הצבאי או השירות בכוחות הביטחון. 

אם קצין התגמולים דוחה את התביעה לנכות רפואית ולתגמולים, עומדת לתובע האפשרות להגיש ערעור לבית המשפט השלום, בשבתו כוועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום).

שלב קביעת הנכות וקבלת הפיצויים

אם קצין התגמולים קבע שיש להכיר בנכותו של התובע ולפסוק לו תגמולים, הוא יזומן לוועדה רפואית של משרד הביטחון, שתפקידה יהיה לקבוע את שיעור הנכות שנגרמה בעקבות השירות הצבאי או השירות בכוחות הביטחון. שיעור הנכות שייקבע ישפיע על גובה התגמולים שייפסקו לתובע. 

אם נקבע ששיעור נכותו הצמיתה של התובע עומדת על 10% – 19%, הוא יהיה זכאי לתגמול חד פעמי. אם נקבע ששיעור נכותו הצמיתה גבוה מ-20%, יהיה התובע זכאי לקצבה חודשית ולהטבות שונות.

אם התובע סבור שאחוזי הנכות שקבעה לו הוועדה הרפואית אינם תואמים את מצבו הרפואי, הוא רשאי להגיש ערעור ולבקש להיבדק על ידי ועדה רפואית עליונה של משרד הביטחון. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון כי הועדה העליונה מוסמכת גם להוריד את אחוזי הנכות ולא רק להעלותם, ולכן יש להשתמש בכלי זה בשיקול דעת.

עצות מעשיות

1. חשוב להגיש את התביעה כנגד משרד הביטחון בגין פציעה או מחלה שאירעה במהלך השירות בצבא או בכוחות הביטחון בשלב מוקדם ככל האפשר לאחר השחרור, שכן תקופת ההתיישנות עומדת לרוב על 3 שנים, למעט כאשר מדובר במחלות מסוימות הקבועות בתקנות. יש אפשרות לבקש להאריך את תקופת ההתיישנות במקרים מסוימים, לדוגמה כאשר החבלה מתועדת, אך חשוב לפנות מוקדם ככל האפשר כאמור. יתרה מזו, תביעות שיוגשו תוך פחות משנה מיום השחרור, יקנו לתובע זכאות רטרואקטיבית לנכות ולתגמולים החל מיום השחרור.

2. לאור החשיבות הרבה שיש לשני השלבים בתביעה, חשוב לפנות לעו"ד בעל ניסיון בהגשת תביעות כנגד משרד הביטחון בטרם הגשת התביעה. עו"ד מומחה יוכל לבחון את סיכויי ההצלחה בתביעה כדי למנוע בזבוז מיותר של משאבים. נוסף על כך, הוא ידע להתייחס לדברים החשובים במסגרת הגשת התביעה, ולהכין את הלקוח בצורה המיטבית לקראת הועדה הרפואית, וכך יבטיח את מיצוי מלוא הפוטנציאל של התביעה.

3. בנסיבות מסוימות, גם חיילים ואנשי כוחות הביטחון אשר נפצעו במהלך חופשה מאושרת, ולא בעת מילוי תפקיד, יהיו רשאים להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון. אם נפצעתם במהלך חופשה, אנו ממליצים לכם לפנות בהקדם לעו"ד מומחה בתביעות משרד הביטחון, כדי שיבחן האם אתם עומדים בקריטריונים הרלוונטיים להגשת תביעה.

האמור לעיל הוא חלקי ומתאים למקרים מסוימים בלבד. בכל מקרה מסוים יש לפעול רק לאחר ייעוץ עם עורך דין, בהתאם לנסיבות המקרה. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי או הדרכה, ואין בו כדי להחליף ייעוץ פרטי בכל מקרה לגופו.