בעבודתנו המשפטית אנו נתקלים לא פעם במקרים שבהם האתגר המרכזי איננו בעצם ההוכחה שנגרם נזק – אלא בקשר שבין הנזק לבין האירוע שגרם לו.
במקרה של טל רשף, ילדה שנפגעה בתאונת דרכים, נדרשנו להוכיח את אחד הקשרים הסיבתיים המורכבים והחדשניים שהוכרו בישראל: קשר בין תאונת דרכים להתפרצות של סוכרת נעורים – שנה לאחר התאונה.
בימים שלא הייתה בהם כל פסיקה קודמת לכך, ולמרות סיכון גבוה להפסד, בחרנו לקחת את התיק – כי האמנו בו.
והתוצאה? פסק דין תקדימי שבית המשפט קבע בו כי גם בהיעדר תיעוד רפואי מלא, ניתן להוכיח קשר סיבתי בין תאונה למחלה באמצעות עדות מהימנה ועקבית.
איך מחברים בין טראומה למחלה? 
טל הייתה רק בת 8 כשנפגעה בתאונת דרכים קשה, ושנה לאחר מכן – אובחנה עם סוכרת נעורים. לכאורה, מרחק הזמן והתסמינים שלא תועדו – לא מקנים פיצוי. חברת הביטוח טענה שאין כל קשר. אך טל לא נשברה. היא העידה, בגיל 15, עדות אותנטית על מה שעבר עליה: סיוטים, חרדות, צימאון קיצוני וירידה דרסטית במשקל – תסמינים שהופיעו שבועות אחרי התאונה.
פרופ’ בר-און ז"ל, מומחה מטעם בית המשפט, האמין לה. הוא קבע שהמצב הנפשי החריג לאחר התאונה הוא שגרם להתפרצות המחלה. חוות דעתו הייתה נחרצת. גם כאשר מונה מומחה נוסף – שלא קיבל את גרסתה – הצליח משרדנו להראות שהמחלוקת היא לא רפואית, אלא עובדתית בלבד: האם טל באמת חוותה את התסמינים שתיארה?
המשפט הפך למאבק על אמינות. וטל – ילדה בת 15 – הצליחה לשכנע את בית המשפט.
בסופו של יום, השופט הכריע: גרסתה של טל מהימנה ומשתלבת עם ההיגיון והשכל הישר. בכך, הכיר שופט לראשונה בקשר בין התאונה לסוכרת – ופתח דלת לתביעות נוספות מסוג זה בעתיד.
ההכרה בקשר סיבתי בין תאונת דרכים להתפרצות מאוחרת של מחלה כרונית – כמו סוכרת נעורים – היא פריצת דרך במשפט הנזיקי בישראל. סוגיית הקשר הסיבתי נבחנת לא רק ברובד הרפואי-מדעי, אלא גם במישור העובדתי-משפטי, תוך בחינה של נסיבות המקרה, עדויות הנפגע ותסמינים שהתפתחו לאחר התאונה. פסק הדין בתיק טל רשף מדגיש כי כאשר חוות הדעת הרפואית מציינת אפשרות תיאורטית לקשר, הכרעת השופט יכולה להיסמך על התרשמות מהימנותית מהעדות – גם בהיעדר תיעוד רפואי רציף.
המשמעות: גם התפרצות של מחלה שלא זוהתה מיד לאחר התאונה עשויה להיחשב כ"תוצאה מהתאונה", ובלבד שיוכח – במידת ההסתברות הנדרשת – כי קיים קשר סיבתי מהותי בין האירוע לבין הנזק. בכך נפתחה הדלת להרחבת ההכרה בנזקים פסיכו-פיזיים המצטברים לאורך זמן, ולא רק בפגיעות המיידיות שנרשמות בסמוך לתאונה.