מ', כבן 15 במועד התאונה, רכב בירידה על אופניו בשביל אופניים ונתקל בקיר שהיה סמוך לעיקול בנתיב נסיעתו. בשל ההתנגשות נפל מ' מאופניו ופונה לבית החולים שם אובחן עם שבר בימולאולרי עם תזוזה משמעותית ופריקה. מ' נותח בבית החולים לצורך שחזור וקיבוע.
בשל הנזקים שנגרמו לו פנה מ' למשרדנו לצורך הגשת תביעה כנגד העירייה שהתאונה אירעה בשטחה. עו"ד גלית יונה ממשרדנו טענה בכתב התביעה כי על העירייה היה לאסור את הצבת הקיר או לסלקו, לתכנן את שביל הנסיעה כך שהפנייה תהיה מתונה יותר, לסלק את ענפי השיחים שגלשו אל תוך שטח הרכיבה והפריעו לשדה הראייה של מ' וכן להציב שילוט המזהיר את הרוכבים בשביל מפני העיקול החד. בין היתר, טענה עו"ד גלית יונה כי העירייה פעלה ברשלנות והפרה הוראות בחקיקה שנועדו למנוע תאונות מהסוג שאירע ל-מ'. לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של מומחה לכירורגיה אורתופדית מטעם משרדנו שקבע כי בעקבות התאונה נותרה ל-מ' נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 28% בגין כאבים והגבלות תפקודיות בעקבות מצב הקרסול ובגין צלקות ניתוחיות רגישות.
בכתב ההגנה מטעמה טענה העירייה כי מ' רכב על אופניו על המדרכה באזור שאינו מיועד לרכיבה על אופניים ובצדו של עורק תחבורה ראשי וסואן, בניגוד להוראות המצויות בחוק. כמו כן, העירייה עמדה על כך ש-מ' היה האשם הבלעדי בתאונה. במענה לחוות הדעת הרפואית של המומחה מטעמנו, הגישה העירייה לבית המשפט חוות דעת של מומחה מטעמה שהעמיד את נכותו הצמיתה של מ' בשיעור 19% בלבד, תוך שהוא קובע שחלק מהנכות היא אסטטית בלבד.
נוכח הפערים בין שתי חוות הדעת הרפואיות הסכימו הצדדים לצורכי הדיון להעמיד את הנכות האורתופדית של מ' על 15% ואת הנכות בגין הצלקות על 10%, וכל צד יהיה רשאי לטעון לאופי הצלקות ולטיבן. בעקבות זאת, הגישו הצדדים לבית המשפט תחשיבי נזק מטעמם, ולאחר שהשופט עיין בהם הוא הציע לצדדים לסיים את התיק בפשרה בסך 320,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט. אולם, העירייה סירבה להצעה והוחלט על המשך ניהול התיק בבית המשפט.
בעקבות זאת הורה בית המשפט על הגשת ראיות ותצהירי עדות מטעם הצדדים וקבע מועד לדיון הוכחות בתיק. בין היתר, הגיש משרדנו חוות דעת בטיחות של מומחה מטעמנו שתמך בטענותינו בכתב התביעה והציג באופן מפורט ומדויק את הליקויים השונים בתכנון של שביל האופניים. לקראת דיון ההוכחות ערכו עו"ד השונים במשרדנו שהיו מעורבים בניהול התיק, ובראשם עו"ד גלית יונה ועו"ד נועם שוורץ, הכנה מקיפה במשרד לוודא מוכנות מרבית לדיון ולהבטיח התמודדות מוצלחת עם טענותיה של הנתבעת בנוגע לסוגיות המרכזיות השנויות במחלוקת בתיק. לבסוף, למרות הקשיים והסכנות הכרוכים בניהול התיק לנוכח החשש והאפשרות הממשית לדחיית התביעה, קיבל השופט את מרבית טענות התובע ופסק כי על העירייה לפצות את מ' בפיצוי גבוה בסך 379,342 ₪, וזאת לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור 30%.
בעקבות פסק הדין, הגישו שני הצדדים ערעורים נגדיים לבית המשפט המחוזי. העירייה טענה שפסק הדין שגוי מיסודו ושאין לראות בשביל כשביל שמיועד לרכיבה על אופניים כפי שקבע השופט. מנגד, עו"ד שוורץ ממשרדנו טען כי השופט שגה בכך שלא העמיד את גובה הנכות התפקודית בגובה הנכות הרפואית שנקבעה ל-מ', ובכך סטה מחזקות משפטיות מקובלות לעניין קטינים בתחילת דרכם. בתום הדיון בערעורים, ציין בית המשפט המחוזי כי הוא מסכים עם הטענות שהעלה משרדנו, אך בחר שלא להתערב ועל כן דחה את הערעורים. לאור זאת, ישולם ל-מ' פיצוי בסך 379,342 ₪ בהתאם לפסיקת בית המשפט השלום.
עו"ד יונה התייחסה להצלחה בתיק וסיכמה: "שמחתי להיות חלק נכבד מניהול התיק ולעזור ל-מ' להגיע לתוצאת הפיצוי הראויה עבורו. כולי תקווה ש-מ' יצליח לשקם את עצמו ולממש את הפוטנציאל האישי שבו. אני מאחלת ל-מ', שנכנס לכולנו ללב, רפואה שלמה והצלחה בעתיד".
