כתיבת צוואה, הינה הדרך היחידה שבה אדם יכול להבטיח כי לאחר הסתלקותו מהעולם יתקיים רצונו, וכי עזבונו יחולק בדיוק באופן שציווה ולא באופן אחר אשר קבע חוק הירושה. כתיבת צוואה שבאמצעותה אדם קובע את אופן הניהול של רכושו לאחר מותו, עשויה למנוע סכסוכים עתידיים וקונפליקטים אפשריים.
על פי "חוק הירושה", ישנם ארבעה סוגים עיקריים של צוואות:
- "צוואה בכתב יד"
- "צוואה בעדים"
- "צוואה בפני רשות" – בפני נוטריון בד"כ, כאשר המצווה אינו יכול לכתוב את הצוואה בעצמו או לחתום עליה.
- "צוואה בעל פה" – בלעדית למצב של "סכנת חיים" ממשית חלילה.
הצורה הפורמאלית, המומלצת ביותר לצוואות היא צוואה בעדים, אשר נערכת בחתימת המצווה וחתימת שני עדים אשר מאשרים את חתימתו. כמו כן חתימות אלו מאומתות ע"י עו"ד.
כתיבת צוואה הינה פשוטה כביכול, אולם ישנם מקרים מורכבים שבעניינם מומלץ לנקוט בפרקטיקות הבאות: - הוסיפו סעיף המגדיר מי יורש את הרכוש, במידה והיורש אשר נבחר נפטר בעצמו.
- הוספת "תנאי מפסיק" במידה והיורשים הם עדיין קטינים או טרם נולדו – כיצד מסדירים את זכויותיהם.
- עריכה ברורה ונהירה, כך שיהיה בלתי אפשרי לסתור אותה או לפרש אותה באופן שונה.
- הקפדה על הליך חתימה נכון וניסוח מקצועי, תוכל להבטיח את מירב הסיכויים שהצוואה תכובד ותקוים גם במידה ויהיו התנגדויות.
- יצירת תקשורת טובה בין המצווה לעורך הצוואה, הינה קריטית להבנת מלוא רצונותיו בנכסיו של המצווה.
- ההבנה של התנאי ההסכמי בצוואה הדדית.
- הפקדת הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה, הליך שהוא מנהלי בעיקרו אך חוסך אי וודאות ומהווה פקטור חשוב במידה ומישהו יחליט לערער על הצוואה.