ר', ילידת 1968, שלחה לאחרונה בקשה למשרד התחבורה לחידוש תו חניה לנכה, אולם בקשתה נדחתה. בהודעה שנשלחה ל-ר' נכתב כי רופא אגף הרישוי שבחן את הבקשה החליט לדחותה שכן סבר שהמחלה האורתופדית ש-ר' סובלת ממנה היא ברמת חומרה בינונית ושלא קיים חשש שמא תנועה בדרכים ללא רכב תוביל להחמרה במצבה הרפואי.
לאור זאת פנתה ר' למשרדנו לצורך הגשת ערעור על ההחלטה לדחות את הבקשה. במכתב הערעור הדגיש עו"ד מרדכי גנזל ממשרדנו כי דחיית הבקשה אינה מתחשבת במצבה הקשה והחריג של ר', שבגללו המליצו לא פחות משלושה רופאים על קבלת תו חניה לנכה. עו"ד גנזל טען כי הפגימות הרפואיות השונות ש-ר' סובלת מהן, לרבות פיברומיאלגיה* ופריצת דיסק, מגבילות אותה בניידות. עו"ד גנזל טען עוד כי הפגימות המדוברות אף עשויות לגרום ל-ר' לנפילות ולסכן אותה בעת הליכה והתניידות בתחבורה ציבורית, מה גם ש-ר' אכן עברה בעבר נפילה שגרמה לה לנזק גופני.
כמו כן, עו"ד גנזל עמד על כך שדחיית הבקשה לוקה בקשיים משפטיים חמורים, שכן ההחלטה לא התקבלה בהתבסס על טעמים כבדי משקל הנדרשים כדי לשלול רישיון או היתר שכבר ניתן בעבר, למרות הציפייה הקיימת בדבר הימשכות המצב הקיים. לצד זאת, טען כי רופא אגף הרישוי כלל לא נימק מדוע סטה מקביעתם של שלושה מומחים שונים שהעידו כי ר' ראויה לקבל תו נכה ומההחלטה הקודמת של אגף הרישוי, דבר שנדרש היה לעשותו במיוחד לנוכח ההחמרה שחלה במצבה הרפואי.
יומיים בלבד לאחר הגשת הערעור קיבלה ר' הודעה נוספת ממשרד התחבורה על אודות ההחלטה לקבל את הערעור ולאשר את בקשתה של ר' לתו חניה לנכה למשך שנה.
עו"ד גנזל התייחס להליך וסיכם: "ערעור על החלטה של רופא רישוי אינה משימה פשוטה, ולרוב רופאי רישוי אינם נוטים לקבל ערעור. אני שמח שבמקרה זה הצלחנו בהשקעה ובמאמץ לעזור ל-ר'. אין תחושה מספקת יותר מהתחושה שקיימת בנו לאחר שמאמץ שאנו עושים עבור לקוחות שסובלים נושא פרי".
- פיברומיאלגיה (בעברית: דאבת השרירים) היא תסמונת כאב כרוני ומפושט בכל הגוף המתבטאת בין היתר בעייפות קיצונית.
