א', פסיכולוגית בת 30, הייתה מעורבת בתאונת דרכים שבה אוטובוס פגע ברכבה מאחור. בעקבות התאונה סבלה מחרדות ופחד מנהיגה. משרדנו הגיש תביעה נגד חברת הביטוח וביקש למנות מומחה פסיכיאטרי לקביעת נכות, אך הבקשה נדחתה כיוון ש-א' פנתה לטיפול נפשי רק כעבור 4.5 שנים. עו"ד אוריה רוזנבלט שטיפל בתיק מטעם משרדנו ערער לבית המשפט המחוזי, והוא הורה למנות מומחה פסיכיאטרי.
המומחה קבע נכות פסיכיאטרית של 7.5% וציין כי בוודאות הנכות תרד ל-5% בעתיד. עו"ד רוזנבלט חקר את המומחה בדיון ההוכחות, והדגיש כי קביעתו על ירידת הנכות אינה מבוססת. במהלך החקירה המומחה הודה שלא חל שינוי במצבה של א', ונכותה נותרה 7.5%.
בעקבות זאת השופטת פסקה פיצוי של 119,408 ₪, הגבוה בכ-35% מהצעת הפשרה של חברת הביטוח. הצלחה זו היא הוכחה נוספת לחשיבות שיש להליכה עד הסוף ולנכונות לקיים דיון הוכחות למרות הסיכונים הכרוכים בו, כדי להבטיח שהנפגעים יקבלו את מלוא הפיצויים שהם זכאים להם.
עו"ד רוזנבלט התייחס לתיק וסיכם: "הפרמטר החשוב ביותר שעומד לנגד בית המשפט כאשר הוא קובע את גובה הפיצוי הוא שיעור הנכות. הדרך היחידה לקבוע נכות בתאונת דרכים רגילה היא מומחה מטעם בית המשפט. במקרה זה השופטת בבית משפט השלום סירבה למנות מומחה מפני שללקוחה לקח זמן רב להגיע לטיפול נפשי. ערערנו לבית המשפט המחוזי, והוא הפך את ההחלטה וקבע כי יש למנות מומחה. גם כאן לא תמה המלאכה שכן קביעת המומחה הייתה דבר שלא יכולנו לקבל. אני שמח שלאחר עבודה מאומצת הצלחנו במשימה מאוד סבוכה עם סיכויי הצלחה נמוכים מאוד – לשכנע את המומחה לשנות את דעתו בחקירה בבית משפט כך שלתובעת יגיע הפיצוי שהיא זכאית לו".
