ו', אלמנה ילידת 1963, הינה בעלת נכות כללית המתבטאת, בין היתר, בחולשה ניכרת של השרירים. כתוצאה מנכותה, ו' מתקשה מאוד לתפקד ולקיים את שגרת חייה באופן עצמאי, ולפיכך נדרשת להיעזר רבות בבנה אשר מתגורר עימה בבית. כמו כן, בעקבות הידרדרות במצבה הרפואי שאירעה לפני כשנתיים, נאלצה ו' להפסיק לעבוד כמזכירה.
ביולי 2020 פנתה למוסד לביטוח לאומי למיצוי זכויותיה. ועדה רפואית של המוסד קבעה לה נכות רפואית זמנית משוקללת בשיעור 62% וכן דרגת אי-כושר זמני בשיעור 100% מחודש מאי 2020 ועד לסוף השנה.
בעקבות זאת, פנתה ו' למשרדנו לטובת ייצוג בהליכים לאחר תום זמניות שמטרתם לקבוע אם יש לחדש את הנכויות הזמניות שניתנו לתובעת בביטוח הלאומי. הפנייה למשרדנו נעשתה מתוך שאיפה של הלקוחה שנצליח לשכנע את הוועדה הרפואית שיש לקבע את נכותה הזמנית ולהופכה לנכות צמיתה.
משרדנו התלווה אל ו' לוועדה הרפואית בתום זמניות וביקש לקבע את נכותה של ו'. לבסוף, הוחלט לקבוע לה נכות רפואית משוקללת בשיעור 59% וכן דרגת אי-כושר בשיעור 74% לצמיתות בלבד.
למרות שהלקוחה הסתפקה בדרגת הנכות שנקבעה לה בוועדה, משרדנו, באמצעות עו"ד רותם כהן, המליץ לה בתוקף לערער על ההחלטה. בערעור טען המשרד כי מצבה של ו' חמור בהרבה משנקבע בוועדה וכי היא נוטלת טיפול תרופתי קבוע, נעזרת בכיסא גלגלים ובהליכון ובשל כך אינה עצמאית ואינה מסוגלת לעבוד.
הוועדה הרפואית קיבלה את הערעור והעלתה את דרגת אי הכושר הצמיתה של ו' ל-100%.
עו"ד כהן התייחסה לתיק וסיכמה: "נכויות זמניות אין משמעותן אישור תביעתכם לנכות כללית! בתום התקופה הועדה הרפואית תרצה להבין מה השתנה מהוועדה האחרונה. על מנת למקסם את תוצאות הועדה בתום זמניות, אל תהססו לפנות לעו"ד לייעוץ מקצועי."
